סימני אזהרה ובדיקתם:

אזור נקשר יכול לפתח צבע וחום שאינם טבעיים לגוף האדם במצב רגיל. שינויי צבע וחום מסוג זה יכולים להעיד על כך שהגיע הזמן להתיר את החבלים אך לא בהכרח. כיוון שצבע וחום הגוף של הנקשרים השונים יכול להיות שונה באופן משמעותי במצבם הרגיל או להגיב באופנים שונים לקשירות, על הקושר לעקוב באופן מתמיד אחר השינויים שעוברים על גופו של הנקשר על מנת שיוכל לדעת האם המצב הנתון מהווה סטייה מהנורמה של הנקשר ומהווה סימן להתערבות.

נהוג לחלק את הפגיעות הנגרמות ע"י חבל לשני סוגים - פגיעה במחזור הדם ופגיעה במערכת העצבים:

- אם ישנו חשש לפגיעה בזרימת הדם (נפוץ למדי באזור כפות הידיים) אפשר לבצע את הבדיקה הבאה: יש ללחוץ על הציפורן של הנקשר עד שזו לא מקבלת צבע ורדרד הנוטה ללבן ואז לשחרר בבת אחת את הלחץ. אם מחזור הדם תקין הצבע הרגיל יחזור אל מתחת לציפורן תוך שנייה או שתיים. אם לאו, יש לתקן את הקשרים או להתיר את החבל. אלא אם כן, בוצעה "הזנחה פושעת" של הנקשר הדם יחזור לזרימתו הטבעית ותוך זמן קצר (עד רבע שעה) לא צריך להישאר כל זכר ממשי לפגיעה.

- אם ישנו חשש לפגיעה עצבית יש לבקש מהנקשר לבצע מגוון תנועות עם ידו ולדווח על תחושותיו. קשירה נכונה לא צריכה לפגוע במגוון התנועות האפשריות ותנועות אלה לא צריכות להיות מלוות בכאב. בשלב הראשון, פגיעה (מעיכה) בעצבים יכולה להתבטא בתחושה של של נימול, עקצוצים, דקירות ואובדן תחושה חלקי. בשלב מתקדם יותר בכאב חד וכן באובדן תחושה ו/או שליטה באברים שמתחת לנקודת הפגיעה. למרות כל האמור, יש לדעת כי פגיעה עצבית יכול להיגרם גם מבלי שתהיה מלווה בכאב חריג ואף בכאב כלל. פרק הזמן הנדרש להתאוששות מפגיעה עצבית תלוי בחומרתה ונע בין דקות בודדות למספר חודשים. מקרים חמורים עלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים.

ברור וידעו כי סכנה של פגיעה עצבית במהלך תליות נפוצה הרבה יותר מאשר בקשירות קרקע ולכן העוסקים בתחום ימצאו עניין רב במאמר של Bruce (מאתר esinem.com) בשם Analysis of box-tie related suspension nerve injuries הנמצא כאן, בפורמט pdf.