|
אקדים ואומר כי הסקירה להלן הינה
הצגה של ההתפתחות ההסטורית כפי שמצטיירת בתפיסתי
נכון להיום ומבוססת על עיון במספר רב של טקסטים,
קריאת דיונים העוסקים בנושא ושיחות עם אנשים
שהבנתם בתחום עולה עשרות מונים על שלי. רשימת
מקורות מפורטת מופיעה בסוף הסקירה.
תחילה יש להכיר בכך שחבלים תופסים מקום מרכזי
בתרבות היפנית. כך היה בעבר וכך הוא גם בהווה.
לדוגמא, בקימונו היפני, למרות היותו בגד מורכב
ביותר, אין משתמשים בכפתורים ולולאות אלא בחבלים
בלבד. דין זהה נהוג לגבי השריון של הלוחמים וכן
פרטי לבוש מסורתיים נוספים. גם את המתנות לפי
המסורת היפנית, בין אם אלה מתנות לאל ובין אם אלה
מתנות לאדם, יש לעטוף ולאחר מכן לקשור בחבל באופן
משוכלל.
לסיום נוסיף כי כל המבקר במקדשי שינטו ביפן נחשף
לשימוש הנרחב הנעשה בחבל בהקשרים דתיים בעוד
שהביקור בפארק מסביבו עשוי לחשוף בפני המבקר את
טכניקת ה- yukitsuri - קשירת קונוס חבלים מעל
וסביב העץ לשם הגנתו מהשלג הכבד בחורף.
עם זאת, ברור כי קשירת חפצים דוממים זה דבר אחד
וקשירה ארוטית של גוף האדם היא דבר אחר
לחלוטין. מה הוא אם כן, המקור אשר ממנו צמחה
השיבארי ?
לשיבארי אין מקור אחד והיא
ניזונה ממספר מקורות שונים שהתפתחו לאורך
ההיסטוריה של יפן החל
מהמאה ה-15 ועד המאה ה-20. אנסה להציגם בקצרה
ובתמצית, למרות שמדובר במאות שנים ובתחומי פעילות
מגוונים.
המקור הראשון והמשמעותי ביותר הוא ה- Hojo-Jutsu.
הסיפור מתחיל במה שקרוי "התקופה האפלה של יפן"
(תקופת סינגוקו ומורומאצ'י, 1467-1603 לערך)
במהלכה יפן היתה שרויה במלחמות שליטה בלתי פוסקות.
בתקופה זו התפתחו שלוש טכניקות משלימות: Tasuki-dori
ו- Hobaku-jutsu שהן טכניקות ללכידת ועצירת
עצירים ובצידן ה-Hojo-Jutsu אשר עסקה בקשירתו של
העציר. שם נפוץ נוסף לטכניקה זו הוא Nawa-jutsu.
אולם הפריחה של Hojo-Jutsu לא היתה בצל מלחמות אלא
דווקא בתקפות שלום שהחלה אחרי "התקופה האפלה" והיא
תקופת שושלת טוקוגווה (Tokugawa), שנמשכה בין
השנים 1603 ו- 1868 וקרויה היום - תקופת האדו (Edo
period). תקופה זו של יציבות שלטונית וסדר משפטי
יחסי היוותה קרקע פוריה להפיכתה של Hojo-Jutsu
מטכניקה מלחמתית לטכניקה שיטורית יום-יומית.
במקביל, בידודה של יפן במשך תקופה ארוכה זו מנע
משיטות איזוק מבוססות ברזל, שהתפתחו בעולם הגדול,
מלהגיע לאי ולכן פעולות העצירה והובלת האסיר
התבססו כליל על עבודת החבל.
נוהגים לחלק את טכניקות ה- Hojo-Jutsu שהיו
נהוגות באותה התקופה לשתי קבוצות:
1) HayaNawa – טכניקה מהירה למעצרו (קשירתו) של
החשוד שהתבססה על חבל דק וקצר יחסית אשר היה מקופל
בשרוול הקימנו של השוטר. חבל זה קרוי "חבל לכידה"
(ToriNawa).
2) HonNawa – טכניקה לקשירה "רשמית" של האסיר לשם
הובלתו לחקירה או בית משפט. הקשירה נעשתה ממספר
חבלים בעובי סטנדרטי (כנראה כ-6 מ"מ) עשויים מ-asanawa
(יוטה/המפ) ובוצעה על ידי מספר שוטרים (בעיקר לשם
שמירה על סודיות אופן הקשירה). |
